חינוך , במהותו , עוסק בעיצוב האדם. לתחום העוסק בעיצוב האדם - קשה להסתגל ולאמץ מדדי הצלחה ברורים , מוסכמים וברי השוואה . ולמרות זאת אני כופר בקביעת הפרופ' דוד חן , כמי שאמור לנווט מערכת חינוך גדולה ומורכבת. תחום החינוך הוא מקצועי . וכל מה שהוא בעולם ידע מקצועי - חייב להיבחן באילו שהם מדדי הצלחה. אחרת - יאבד הארגון כולו את יכולת המיקוד , את חובת קביעת סדרי העדיפות , ובסופו של דבר - את התהליך החינוכי כולו. ללא מדדי הצלחה ברורים ומוסכמים - עלולים המחנך והמנהל למצוא עצמם שבויים בבליל של סיסמאות מוכרות מראש נוסח "הילד במרכז", "ביתנו פתוח לכל אחד ואחת" .
מן העבר השני , אני כופר בשפה העסקית - כלכלית המנסה לחדור אל מחוזותינו . שפה זו אימצה את המינוח הזר - " התלמיד הוא לקוח " , והמורה או המנהל - הם " נותני שירות " . מקורה של גישה פסולה זו הם בחינוך הפרטי של העולם המערבי . היא בודקת את איכותו של בית הספר על פי שביעות רצון המשלמים. היא קובעת סטנדרטים בדומה לשיווק מוצר מדף חדש. מטפחי הגישה הזו בארץ מתעלמים מהמהות של החינוך , ומהצורך לחזק את מעמד המחנך - כדרך מרכזית לחיזוק החינוך כולו.
הדרך הנכונה , לדעתי, היא גיבוש מדד הצלחה אינטגרטיבי למערכת החינוך . מדד כזה שאיננו רואה את ההצלחה רק דרך הפריזמה של הבגרות או ציון המיצ"ב . בשנתיים האחרונות גיבשתי הצעה כוללת להערכת מערכת חינוך : רשות מקומית או מוסד חינוכי. את הרעיון כולו הצגתי בפני הפרופ' מיכל בלר , ראש ראמ"ה. לפי תפיסה זו , מארג שלם של עשייה חינוכית יהווה חלק בלתי נפרד ממדד ההצלחה בחינוך . סל המדדים מורכב מהיבטים הניתנים למדידה , ושיש לגביהם מסדי נתונים מוכנים.
בתוך מכלול זה ייבחנו למשל : הנשירה וההנשרה מבתי הספר , אחוזי הניגשים לבחינות חיצוניות , הטיפול בקבוצות ייחודיות כגון - לקויי למידה , היקף המורים המשתלמים, היעדרויות מורים, תחושת מוגנות התלמידים, מספרי תלמידים המבצעים עבודות חקר , ועוד . כן - מדובר בסטנדרט . אך מדובר בתהליך מדידה מקיף , המתייחס לעושר של עשייה הניתנת למדידה. מדובר בתהליך המכבד ומוקיר יוזמה וחדשנות . מדובר בתהליך השוואתי . מורכב מאד - אך חיוני.
מותר וצריך לדבר בחינוך על - תוצאות. דווקא משום שמדובר בתחום בו סכנת הררי המלל הריק היא ממשית. אנשי חינוך - כמו עמיתיהם הרופאים , הפסיכולוגים, אנשי פיקוד בצבא - צריכים להימדד, כדי להשתפר , לא למען הרייטינג . מדידה חושפת נקודות תורפה , וממנה - אפשר להתחזק . חלק מהשגרה המסוכנת בחינוך היא שביעות הרצון העצמית המופרזת , ואז - רק גדל הפער בין דיבור למעשה .
ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ,
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
